הראל חברה לביטוח בע"מ נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

בפני תביעת שיבוב שעניינה נזק שנגרם לרכב של מבוטח התובעת, בעת שהיה נהוג ברשות עי שכנתו (להלן: הנהגת) ביום 12.12.10 בשעת לפנות ערב בעת שנסעה בכביש 65. על פי גרסת הנהגת, שדווחה לתובעת מיד לאחר האירוע, עקב בור בכביש, שלא ניתן היה להבחין בו בגלל החושך והגשם הסוער, נגרם לרכב תקר בצמיג הימני קדמי ואף נפגע בגחונו (להלן: האירוע).

הנהגת העידה על האירוע, ועדותה היתה מהימנה. יצויין כי לנהגת אין אינטרס בתביעה שכן בעל הרכב פוצה על נזקיו. הוצגו תמונות של המפגע בכביש, שצולמו ע"י בעלה של הנהגת יום-יומיים לאחר האירוע, ואשר תומכות בגרסתה כי היה במקום המצולם מפגע בכביש עקב התפוררות האספלט, וכי מפגע זה מולא חלקית בחול או מצע אחר. הנהגת העידה כי בעלה הגיע למקום בו בלמה את רכבה בשולי הכביש לאחר האירוע, וכך ידע היכן לצלם למחרת כאשר תנאי הראות איפשרו זאת.

בעוד שמכתב ההגנה, מתצהיר העד מטעם הנתבעת ומחקירתה הנגדית של הנהגת ע"י בא כוחה התקבל הרושם כי הנתבעת מכחישה מכל וכל קיומו של מפגע/בור בכביש במועד האירוע, ואף טוענת כי התקר בצמיג הרכב נגרם מסיבות אחרות, הרי שבמהלך חקירתו הנגדית של העד מטעמה, אמיר בר נתן שהינו מנהל בחברה, התהפכו היוצרות:

הוצג לעד מכתב שנשלח ע"י מנהלת תביעות הביטוח של הנתבעת, גב' רוזי גרשון, לתובעת ב-10.12.12, בו הודתה נציגת הנתבעת כי "ביום למחרת [האירוע נשוא התביעה – נ.מ.ש.] התקבל דיווח שטופל כעבור מספר שעות". העד בר נתן אישר את הכתוב, ואף ידע להוסיף מיוזמתו, כי הדיווח התקבל בשעת לפנות בוקר וטופל תוך שעתיים. העד לא צרף לתצהירו את הדיווח שהתקבל ואת פירוט פעולות התיקון שבוצעו למחרת היום, על אף שמסר כי הם מצויים בחזקתו.

משמע, הנתבעת הסתירה מבית המשפט את פירוט המפגע עליו דווח לה בבוקר למחרת, צילום של המפגע ככל שנעשה, ודיווח על מהות התיקון שבוצע – וזאת למרות שמעדות העד מטעמה, ומתיעוד הדיווחים שהתקבלו אצל הנתבעת ביום האירוע, עולה כי כל דיווח על מפגע ופעולת תיקון נרשמים ומתועדים, ולדבריו בד"כ גם מבוצע צילום. בכך, מנעה הנתבעת מבית המשפט ומהצד שכנגד את המידע שהיה עשוי לתמוך בתביעה, או לחילופין להראות כי אין מדובר באותו מפגע שגרם נזק לרכב המבוטח. מדובר בהסתרת ראיות רלוונטיות בחוסר תום לב.

הנתבעת טוענת כי אילו דיווחה הנהגת, כטענתה, למשטרה על המפגע, היתה הנתבעת מקבלת הודעה מהמשטרה והדבר היה נרשם בדו"ח היומי המנוהל על ידה. קל וחומר, כאשר הנהגת העידה כי היו רכבים נוספים שעצרו בשולי הדרך ונהגיהם מסרו לה כי גם רכביהם נפגעו עקב אותו בור. מכאן שיש להניח שמי מהם היה מתקשר למשטרה או לנתבעת ומדווח על המפגע.

אין בנימוק זה כדי להפריך את גרסת הנהגת, שכן עובדה היא כי למחרת היום דווח לנתבעת על המפגע בכביש והיא שלחה צוות תיקון. העובדה כי הדיווח הגיע רק למחרת אינה מלמדת מאומה על קיומו או העדרו של מפגע בעת הרלוונטית לאירוע – אך מספר שעות קודם לכן.

הטענה היחידה שהנתבעת יכולה לאחוז בה בנסיבות אלה, היא כי לא קיבלה דיווח כלשהו על המפגע עובר לאירוע. אני מתרשמת כי טענה זו נכונה, מאחר ומנוהל אצל הנתבעת רישום מסודר ומפורט של הדיווחים השוטפים המתקבלים אצלה מדי רגע ושעה, והדו"ח עמוס הדיווחים שכולם מיום האירוע, מלמד על כך שלא היה דיווח קודם.

ברם, לנוכח טיבו של המפגע אין הדבר מסייע לנתבעת, שכן אין מדובר באירוע פתאומי ובלתי צפוי, כמו כתם שמן, מטען שנפל מרכב או עץ שקרס במפתיע, אלא בכביש משובש שהאספלט בו לא התפורר ביום אחד, והיה על צוותי התחזוקה והניטור של הנתבעת, אשר מסיירים בכביש באופן קבוע, לדווח עליו ולפעול לתיקונו בתקופה שקדמה לאירוע. הדבר לא נעשה, ועל כן אין הנתבעת יכולה לרחוץ בנקיון כפיה כאשר גשם סוער ביום האירוע גרם נזק נוסף לאספלט המתפורר ויצר את הבור, ממנו נפגע רכב המבוטח.

לפיכך אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה וכן את האגרה ששולמה והוצאות המשפט – שכר העדה כפי שנפסק, ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ + מע"מ.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ד, 11 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: